לדון לכף זכות: מי הזיק למנעול של המרכז?
תמיד אני דן את תלמידי לזכות. אלא שמה שהצלחתי להקנות לעצמי כהרגל של קבע במגרש הפרטי שלי, לא תמיד קל לבצע במקומות אחרים
תמיד אני דן את תלמידי לזכות. אלא שמה שהצלחתי להקנות לעצמי כהרגל של קבע במגרש הפרטי שלי, לא תמיד קל לבצע במקומות אחרים
הילד או הילדה מתחילים להתחצף או למרוד, ופוזלים לרחוב? הרב דן טיומקין במסר עוצמתי וחזק להורים, על הדרך הנכונה להשיב את הנוער הביתה
היסוד שנלמד כאן הוא ברור: אי אפשר להתעלם מהטבע, זה לא יעבוד וזה עלול להיגמר רע. צריך להשקיע מאמץ לאבחון נכון, כדי לדעת לחבר את הילד עם נטיותיו ואישיותו. הרב דן טיומקין במסר חשוב להורים לילדים מתמודדים
יותר ממה שהקב"ה רוצה שהילדים שלנו יעשו מצוות, הוא רוצה שהם ירצו לעשות מצוות. אז איך עושים נחת רוח לשכינה, ולא לשכנה?
הקב"ה מביט לא רק על זמן ההווה אלא גם על זמן העתיד. מתעלם מההווה הבעייתי, ורואה אותנו בהקשר של זכויות העבר
הבן הרשע, מחמת היצר הרע שבוער בו, מלא כישלונות, ולכן הגיע לייאוש. כך עלינו להשיב לו: גם אם ישראל היו בשיא הטומאה, בתוך מ"ט שערים, יש בנו כח נעלם בשורש נשמותינו, שהניצוץ האלוקי שבקרבנו לעולם לא דועך, וגם בתוך טומאותינו שוכן אתנו הקב"ה. מדובר בעיקרון יסודי וחשוב מאוד, מעיקרי האמונה בהם על כל יהודי להאמין. בכוחה של אמונה זו עתידים אנו להיגאל. עד כאן דבריו, והם מהווים בשורה אמתית לכל מי שמרגיש מנותק
כדי ליצור את השינוי אצל הנערים השובבים, צריך ליצור מרחב שיאפשר את השינוי. מרחב שיאפשר צמיחה ואת תיקון האמון
יסוד מהותי בחינוך: מי שרוצה ללמד, מי שרוצה לחנך, צריך להיות מוכן לתת מקום לחניכיו לעבור איזה תהליך, להתגלגל עם מה שיש, ולקוות לטוב. זה מחייב הרבה ענוה. זה מחייב הרבה סבלנות. אבל חז"ל מגלים לנו שזה התנאי להצליח בחינוך
הדרך היחידה שבאמת מצליחה היא לא להתרחק מהם, אלא להאיר פנים, לקרב, בנועם ובאהבה. לא לראות את אבק הדרכים שמבחוץ, אלא לראות – וכך להתחבר ליהלום שבפנים. אסור לנו להתייאש. עלינו להאמין בהם, ולשקף להם את זה.
המבט מייצר מציאות. לכן ביכולתנו לבחור להיות משני מציאות, מעודדי התפתחות חיובית, דרך שינוי המבט. כך אומר הבעל שם טוב בפירושו למגילת רות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה